top of page

הוויטמין הסודי K2



רובכם כנראה שמעתם על ויטמין K, אותו ויטמין שניתן לתינוקות רכים כבר עם לידתם כדי לאפשר קרישת דם ולמנוע דימומים קשים. אך לוויטמין זה, המופיע בתצורות שונות, תפקידים רבים ומגוונים מעבר לקרישת דם בגופינו ועם חשיבות רבה לבריאותנו.  

ויטמין K, הוא ויטמין מסיס שומן הקיים בשתי תצורות עיקריות: K1 (בשמו המלא phylloquinone ) ו- k2 או בשמו המלא (menaquinone (MK. הויטמינים K1 ו- K2 משמשים כ-קו-פקטור לאנזים Gamma-Glutamyl Carboxylase  (GGCX) אשר מוסיף קבוצת קרבוקסיל לשייר של חומצה גלוטמית בחלבונים מסוימים בגוף (חלבונים התלויים בויטמין כדי לפעול כראוי vitamin K dependent protein VKDP), וכתוצאה מכך חלבונים אלו משופעלים וקושרים יוני סידן (1).


הוויטמין K1 (הוא הוויטמין הניתן לילודים) פועל בעיקר בכבד ומשפעל חלבונים המעורבים בקרישת הדם, ואילו עיקר פעילותו של K2 היא מחוץ לכבד ומשפיע על תפקוד מערכות שונות בגוף. K2 חשוב לתפקוד כלי הדם והלב, לבניית עצם, למערכת העצבים והמח, לתפקודי כליות ועוד. K2 בשונה מ K1 פועל על ידי שפעול חלבוני מטרה אחרים, כגון: אוסטאוקלצין (osteocalcin) ו- חלבון המטריקס MGP (matrix Gla-protein).


 

ויטמין  K2 ובריאות העורקים

קשיות עורקים, או הצטברות של סידן בעורקים ופגיעה בגמישות העורקים והתרומה שלו לחסימת עורקים ויתר לחץ דם נחשבה בעבר לתהליך פסיבי ובלתי הפיך, המתגבר ככל שהאדם מתבגר ושקשור לעודף סידן ופוספט בדם. היום ידוע שהתהליך של הסתיידות העורקים הוא בעצם תהליך אקטיבי והפיך. התהליך של הצטברות סידן בעורקים הוא תהליך הכולל זרזים ומעכבים, בדומה לתהליך האקטיבי של מינרליזציה בתהליך בניית העצם. הצטברות של סידן מתגלה בתוך הפלאקים הטרשתיים ובאזור החוץ תאי של שכבת השרירים החלקים של העורק. ככל שהצטברות הסידן גבוהה יותר כך עולה הסיכון למחלות לב וכלי דם. גורמי סיכון שידועים כמחמירים הסתיידות עורקים הם: עישון, רמות גבוהות של פוספט, לחץ דם גבוה, סוכרת והיפר-ליפידמיה (2).

במצבים של דלקת בעורקים, נזק חימצוני ועוד, נוצר נזק בעורקים הגורם לתאי השריר החלקים בעורק להתנהג בדומה לתאים בוני-עצם, דבר המוביל להסתיידות העורקים. כאשר חלבון המטריקס MGP, משופעל בנוכחות ויטמין K2 הוא מונע את התהליך הזה (2).

במחקרים בבני אדם נמצאה קורלציה בין רמה גבוהה של חלבון ה- MGP הלא משופעל ( ucMGP שלא עבר קרבוקסילציה) וסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (3).

צריכה גבוהה של K2 נמצאת בקורלציה עם תחלואת לב מופחתת ובירידה בהצטברות של סידן בעורקים. במחקר על אוכלוסייה מהולנד נמצא כי צריכה מוגברת של תזונה עשירה בויטמין K2 בתצורה של MK-8, Mk-9  שנמצאת בגבינות הולנדיות, הייתה בקורלציה עם תחלואת לב וכלי דם מופחתת. כמו כן, תוצאות דומות נמצא במחקר שעקב אחרי התזונה של 16,057 נשים. בנוסף נמצא כי באוכלוסייה יפנית שניזונה מהכמות הרבה ביותר של נאטו, מזון העשוי מפולי סויה מותססים ועשיר ב K2 בתצורה של MK-7 , נמצאה התמותה הנמוכה ביותר ממחלות לב וכלי דם (4,5).

במחקרים נוספים נמצאה ירידה ברמת הקלציום סקור (CAC=Calcium Score), הבודקת את רמת הטרשת המסוידת בעורקים הכליליים, באנשים שצרכו K2 בתזונה. ובמחקר כפול סמיות שנעשה בנשים ועקב אחר השפעת תיסוף של 180 מק"ג ליום של MK-7 במשך 3 שנים, נמצא שיפור בגמישות העורקים. לא רק זאת, אלא שהשיפור הגדול ביותר נמצא בנשים שאצלן ההסתיידות הייתה החמורה ביותר. כלומר,  K2 גם מונע וגם משפר מצבים של הסתיידות וקשיות עורקים (6,7).

מחקר נוסף שנעשה למשך שנה בגברים ונשים ועקב אחרי השפעת MK-7 על גמישות העורקים, מצא כבר אחרי שנה ירידה ברמת ucMGP, החלבון MGP הלא מאוקטב, וירידה בקשיות עורקי התרדמה (8).

לאור ממצאים החיוביים במחקרים אלו נעשים כעת מחקרים נוספים במספר גדול של נבדקים ובמינונים שונים של הוויטמין.

 

ויטמין K2 ובריאות העצם

אוסטאופורוזיס הוא תהליך, שנפוץ בנשים לאחר גיל המעבר ובגברים מבוגרים, המתאפיין בירידה בצפיפות העצם הגורמת להיחלשות העצמות ולנטייה לשברים בעצמות. באוסטאופורוזיס קצב פירוק העצם גובר על קצב בניית עצם, ותהליך זה נמצא בקורלציה ישירה עם רמה נמוכה של ויטמין K2.

חוסר בויטמיןk2  גורם לעלייה ברמות החלבון אוסטיאוקלצין  (Osteocalcin) במצבו הלא מאוקטב, דבר המאפשר המשך פירוק של רקמת העצם ע"י תאי האוסטיאוקלסט (תאים מפרקי עצם).

אוסטיאוקלצין  (Osteocalcin) מיוצר באוסטאובלסטים (תאים בוני-עצם), עובר אקטיבציה בנוכחות ויטמין K2 המאפשרת לו לקשור יוני סידן ולתרום לבניית עצם ולמניעת פירוק העצם. 

מספר מחקרים בנשים הסובלות מאוסטאופורוזיס הראו כי תיסוף בוויטמין K2 בתצורה של MK-4  או MK-7 העלה את רמת מדדי צפיפות העצם ומנע התפתחות של שברים בעצמות (9-12).

 

בריאות מערכת העצבים מושפעת מרמת ויטמין K2

במח, רב ויטמין K נמצא בתצורת K2 של MK-4. רמות נמוכות של ויטמין K2 בדם נמצאו אצל אנשים הסובלים מבעיות זיכרון, בעיות קוגנטיביות, דמנציה וסקולרית, אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה. כמו כן, נמצאה קורלציה ישירה בין שימוש בתרופות המעכבות ויטמין K כמו warfarin המשמש לדילול דם ובעיות בריכוז ובזיכרון. לויטמין K תפקיד בסינתזה של ספינגו-ליפידים. ליפידים אלו חשובים לתפקוד תקין של מערכת העצבים, ופגיעה בתהליך הסינתזה שלהם מקושרת למחלות הפרקינסון ואלצהיימר (13).

בנוסף, במחקרים שנעשו בשורות תאים ממקור של תאי עצב נמצא כי ויטמין k2 מגן מפני נזק חמצוני (מנטרל רדיקלים חופשיים) ומגן מנזק שנגרם מהצטברות של עמילואיד-בטא, חלבון המעורב בפתוגנזה של מחלת האלצהיימר (13,14).  

יתכן כי לויטמין  K2 יש תפקיד גם באיזון עודף דלקתיות במח אשר באה לידי ביטוי במחלות נוירו-דגנרטיביות כגון אלצהיימר ו- ALS אשר בהן יש פעילות יתר של תאי המיקרוגלייה שמובילה לדלקתיות-יתר (Neuroinflammation) ולהחרפה במחלה. במחקרים שנעשו בתרבית של תאי מיקרוגלייה, הפועלים במח בדומה לתאי מערכת החיסון ואחראים על סילוק שרידי תאים מתים והגנה מפני פולשים, נמצא כי ויטמין  K2פועל כנוגד דלקת ע"י הורדת רמתם של ציטוקינים מעוררי דלקת (13,14).

במודל של אלצהיימר בזבובי דרוזופילה טיפול ב- K2 האריך חיים, ושיפר את יכולת התנועה על ידי הגברת יצור האנרגיה במיטוכונדריה. ובמודל של פרקינסון בזבובים נמצא כי K2 שיפר את יכולת התעופה ואת תפקוד המיטוכונדריות, בכך ש- k2 שימש כנשא אלקטרונים במיטוכונדריה בדומה לתפקוד של יוביקווינון (Q10), ובכך שיפר את יכולת יצור האנרגיה בתאים (15).

מעבר לכך, מחקרי אוכלוסיות רבים הראו כי קשיות עורקים ומחלות כלי דם מקושרות עם סיכון מוגבר לבעיות זיכרון ודמנציה. מאחר ול- K2 יש גם תפקיד במניעת הסתיידות ושיפור בגמישות העורקים, יתכן וטיפול ב-  K2 יוכל למנוע ולשפר מצבי דמנציה בקרב האוכלוסייה המבוגרת (16).


השפעות מיטיבות נוספות...  

במחקרים שנעשו בתרביות תאים נמצא כי לוויטמין  K1 ו-K2 ישנה פעילות נוגדת חמצון רבת-עוצמה הגדולה פי 10-100 מזו של ויטמין E העוצמתי (16).

נמצא כי תיסוף ב  K2 מוריד את מדדי הדלקת ומשפר תפקוד בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (16).

בחולי סוכרת,  תיסוף של ויטמין K2 בתצורה של  MK-7 במשך חצי שנה בלבד הספיק כדי לשפר את הרגישות לאינסולין ואת רמות הסוכר בדם. וזאת על ידי שינוי לטובה בפלורת המעיים (המיקרוביום) שגרמה לעלייה ברמת חומצות שומן קצרות שרשרת וחומצות מרה שניוניות (SCFAs, SBAs) שחיידקי המעי מייצרים, וכתוצאה גורמים לעליה ברמת GLP-1 ובכך מאזנים רמות סוכר בדם (17).

תיסוף בויטמין  K2 במודל עכברי של מחלת קוליטיס כיבית (מחלה דלקתית כרונית הפוגעת ברירית המעי  הגס), הביא לשיפור ניכר במדדי המחלה. הויטמין גרם לעליה בציטוקינים נוגדי דלקת, ולעליה בחלבוני ה-Tight Junction ובכך נמנעת חדירות יתר של המעי ומצב של מעי דליף. הטיפול הוביל לעלייה בחזרה במשקל, ושיפור בתקינות רירית המעי ושינוי לטובה בפלורת המעיים (18).

כמוכן, במספר מחקרים שנעשו בשורות תאים סרטניות ובחיות מעבדה במודלים של סוגי סרטן שונים, נמצא כי ויטמין K2 מעכב התרבות תאים סרטניים, פוגע באגרסיביות, ביכולת הגרורתית של הגידול, וגורם למוות של תאים סרטניים. בבני אדם עדיין אין מחקרים גדולים שבחנו את השפעת תיסוף ב K2 על מחלת הסרטן, אך ישנם מספר חולים בסרטן הכבד ובלוקמיה אשר חוו שיפור ניכר במצבם ואף מקרה של החלמה מלאה (19, 20).

 

איפה ניתן למצוא ויטמין K?

ויטמין K בתצורה של ויטמין K1 מיוצר בצמחים ומשמש כנשא אלקטרונים בכלורופלסט ולכן ניתן למצוא אותו בכמות הגבוהה ביותר בעלים ירוקים כגון קייל ותרד (בכמות של בין 400-800 מק"ג ל-100 גרם של עלים ירוקים) ובכמות קטנה יותר בירקות ירוקים אחרים כגון ברוקולי וכרוב (בין 150-200 מק"ג ל- 100 גרם). ברב הפירות כמעט ואין את הוויטמין מלבד פירות מסוימים שניתן למצוא כמות קטנה (בין 11-70 מק"ג ל- 100 גרם) כמו קיווי, אבוקדו, ענבים, פירות יער, שזיפים ותאנים מיובשים ובאגוזים כמו צנוברים, פיסטוקים וקשיו ובשמנים צמחיים כמו שמן זית (21,22).


מקורות מזון העשירים בוויטמין K2 הם מזונות שעברו התססה (פרמנטציה) על ידי חיידקים. כאשר המזון העשיר ביותר הוא נאטו המיוצר מפולי סויה ומכיל כמות גבוהה מאוד של K2 בעיקר בתצורה של MK-7 (1000 מק"ג ל 100 גרם) (21,22).

מוצרי חלב שעברו התססה הם המזון השני העשיר ב- K2 בתצורה בעיקר של MK-8, MK-9  וגם MK-4. כאשר מתוכם הגבינות הקשות מכילות את הכמות הגבוהה ביותר, כמו גבינות גאודה, קממבר, יארלסברג, מונסטר, אמנטל, צ'דר, סטילטון ועוד. רמת ה K2 בגבינות הקשות משתנה ויכולה לנוע בין 10 עד 70 מק"ג ל- 100 גרם בתלות בסוג הגבינה, ברמת ה K1- בחלב, שמשתנה בהתאם לתנאי גידול ותזונת חיות המרעה, ובתהליכי ההתססה וסוגי חיידקי ההתססה שמשמשים ליצור סוגי הגבינות השונות. כמו כן, ישנן גבינות קשות עם מעט מאוד K2 כמו גבינת פרמזן. הרמה בגבינות רכות גם משתנה כאשר בפטה יש כ- 12 מק"ג ל- 100 גרם ובגבינות מוצרלה כ- 6 מק"ג ל- 100 גרם וביוגורט כמעט ואין (21,22).

מזונות נוספים המכילים K2 הם עוף (9 מק"ג ל 100 גרם), בשר בקר (7 מק"ג ל 100 גרם), כבד אווז (כ- 369 מק"ג ל- 100 גרם בתצורה של MK-4), חלמון ביצה (כ- 30 מק"ג ל- 100 גרם), כרוב כבוש (כרוב שעבר התססה על ידי חיידקים מכיל K2 בתצורה ארוכה וקצרת שרשרת, מכיל 5.5 מק"ג ל100 גרם), ודגים כמו מקרל וסלמון מכילים כמות מועטה (21,22).

 

כמו כן, בגוף האדם ישנה יכולת המרה של ויטמין K1 ל- K2, לתצורה של MK-4. רק כמות קטנה מ- K2 שאנו מייצרים בכבד מגיע למחזור הדם ולרקמות אחרות בגוף. מקור נוסף, הם חיידקי המעי הממירים את ויטמין K1 לויטמין K2 ארוך השרשרת ל- MK-7, MK-8, MK-9, MK-10 ועוד. ויטמין K2 בתצורות ארוכות שרשרת המגיעות מהתזונה הן בעלות השפעה גדולה יותר מאשר MK-4, ברקמות שמחוץ לכבד, וזאת כנראה בזכות הספיגה היעילה שלהם במעי, והשהות הארוכה שלהם במחזור הדם. MK-4 וגם K1 מתפנים במהירות ממחזור הדם, הם שוהים בדם פחות משעתיים ואילו K2 בתצורה ארוכת שרשרת של MK-7 שוהה בדם עד 72 שעות ומכאן יכולת השפעה רבה יותר (23,24).


התזונה המערבית דלה בויטמין K1 ואף דלה עוד יותר בויטמין K2. ההמלצה היומית לצריכה כוללת של ויטמין K עלפי ארגון הבריאות העולמי היא 120 מק"ג לגבר בוגר ו-90 מק"ג לאישה מעל גיל 18. ההמלצה הזו מתבססת בעיקר על תפקידו של K1 בקרישת דם. ומכאן היא בעצם מתייחסת רק לויטמין K1 ולא ל- K2 בקביעת הכמות היומית המומלצת לצריכה (23).

אין ספק שלאור כל ההשפעות המיטיבות לבריאות של ויטמין K2 רצוי שתהיינה המלצות לצריכה יומית של ויטמין K2 בנפרד (23) .

מקור עשיר מאוד ב- K2 הוא נאטו, וביפן יש אנשים הצורכים כ- 50 גרם ביום כמות שוות ערך ל-500 מק"ג של K2 בתצורה של MK-7 ללא תופעות לוואי ידועות. במחקרים שנעשו נמצא כי תיסוף של עד 360 מק"ג ביום של MK-7 menaq7 נמצא אפקטיבי וללא תופעות לוואי. וביפן מקובל לטפל בנשים עם אוסטיאופורוסיס ב- 45 מ"ג  ביום של MK-4 (כמות גבוהה בגלל ספיגה נמוכה במעי ושהייה קצרה במחזור הדם). כמו כן, תיסוף במינון של 180 מק"ג ביום של mk-7 menaq7 נמצא יעיל בטיפול במחלות כלי דם ואוסטיאופורוזיס (23,24).


אז בשורה התחתונה, ויטמין K הוא חיוני לגופינו ויש קשר בין רמות נמוכות שלו ולמחלות רבות בגיל המבוגר. יש חשיבות לצריכה גם של ויטמין K1 וגם K2. ויטמיני K הם מסיסי שומן ולכן מומלץ לצרוך אותם עם מזון שומני כמו שמן זית, אבוקדו או אגוזים כדי להגביר את הספיגה שלהם. מומלץ וכדאי להגדיל את הצריכה של עלים ירוקים כמו פטרוזיליה, תרד וקייל כדי לקבל יותר K1 בתזונה וגם כדי לאפשר לחיידקי המעי לייצר K2 וגם כמובן כדי לקבל את כל היתרונות הבריאותיים האחרים שיש לירקות אלו! מקורות מזון העשירים בוויטמין K2 הם מוצרים מותססים כמו נאטו, כרוב כבוש מסורתי, וחלק מהגבינות המותססות. מקורות נוספים הם ביצים, עוף, בשר, כבד ודגים. מהמחקרים שהצטברו בשנים האחרונות נראה כי לוויטמין K2 תפקיד מפתח במניעה ואף בטיפול במחלות רבות, מראומטיזם, קוליטיס, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, הידלדלות עצם, סרטן, מחלת הדמנציה, פוריות ועוד.

ישנן רקמות בגוף כמו המח שמתעדפות את הוויטמין K2 על פני K1 דבר המדגיש את חשיבותו הרבה בגופינו. אז, המשיכו להקפיד על אורח חיים בריא ונסו לשלב בתזונה גם מזונות עשירים ב- K2 וכדאי ורצוי להיוועץ עם רופא לפני נטילת ויטמינים או כל תוסף אחר ולוודא שהתוספים נרכשים ממקור אמין ומפוקח.


מקורות מידע:


1. Halder M et al. Vitamin K: Double Bonds beyond Coagulation Insights into Differences between Vitamin K1 and K2 in Health and Disease. Int J Mol Sci. 2019. 20(4):896.

2. Lee SJ, Lee I and Jeon J. Vascular Calcification—New Insights into Its Mechanism. Int. J. Mol. Sci. 2020. 21: 2685.

3. Haugsgjerd TR et al. Association of dietary vitamin K and risk of coronary heart disease in middle-age adults: the Hordaland Health Study Cohort. BMJ Open 2020. 10(5): e035953.

4. Geleijnse JM et al. Dietary Intake of Menaquinone Is Associated with a Reduced Risk of Coronary Heart Disease: The Rotterdam Study. J Nutr. 2004. 134: 3100‑3105.

5. Gast GCM et al. A high menaquinone intake reduces the incidence of coronary heart disease. Nutr. Metab. Cardiovasc. Dis. 2009. 19: 504–510.

6. Beulens JW et al. High dietary menaquinone intake is associated with reduced coronary calcification. Atherosclerosis. 2009. 203: 489–493.

7. Knapen MH et al. Menaquinone-7 supplementation improves arterial stiffness in healthy postmenopausal women. A double-blind randomised clinical trial. Thromb. Haemost. 2015. 113: 1135–1144.

8. Vermeer C and Vik H. Effect of Menaquinone-7 (vitamin K2) on vascular elasticity in healthy subjects: results from a one-year study. Vascul Dis Ther. 2020. 5: 1-4.

9. Wen L et al. Vitamin K‑dependent proteins involved in bone and cardiovascular health (Review). Mol. Med. Rep. 2018. 18: 3-15.

10. Mandatori D et al. The Dual Role of Vitamin K2 in “Bone-Vascular Crosstalk”:

Opposite Effects on Bone Loss and Vascular Calcification. Nutrients. 2021. 13: 1222.

11. Fusaro M et al. Vitamin K and Osteoporosis. Nutrients. 2020. 12: 3625.

12. Tsugawa N and Shiraki M. Vitamin K Nutrition and Bone Health. Nutrients. 2020. 12: 1909.

13. Popescu A and German M. Vitamin K2 Holds Promise for Alzheimer’s Prevention and Treatment. Nutrients. 2021. 13: 2206.

14. Maresz K. Growing Evidence of a Proven Mechanism Shows Vitamin K2 Can Impact Health Conditions Beyond Bone and Cardiovascular. Integrative Medicine. Integr Med (Encinitas). 2021. 20(4):34-38.

15. Vos M et al. Vitamin K2 Is a Mitochondrial Electron Carrier That Rescues Pink1

Deficiency. Science. 2012. 336(6086): 1306-1310.

16. Simes DC et al. Vitamin K as a Powerful Micronutrient in Aging and Age-Related Diseases: Pros and Cons from Clinical Studies. Int. J. Mol. Sci. 2019. 20: 4150.

17. Zhang Y et al. Vitamin K2 supplementation improves impaired glycemic homeostasis and insulin sensitivity for type 2 diabetes through gut microbiome and fecal metabolites. BMC Medicine. 2023. 21: 174.

18. Hu S et al. Ameliorating Effects of Vitamin K2 on Dextran Sulfate Sodium-Induced Ulcerative Colitis in Mice. Int. J. Mol. Sci. 2023. 24: 2986.

19. Xv F et al. Research progress on the anticancer effects of vitamin K2. Oncology Letters. 2018. 15: 8926-8934.

20. Markowska A et al. Role of Vitamin K in Selected Malignant Neoplasms in Women. Nutrients. 2022. 14: 3401.

21. Vermeer C et al. Menaquinone Content of Cheese. Nutrients. 2018. 10(4): 446.

22. Schurgers LJ and Vermeer C. Determination of Phylloquinone and Menaquinones in Food. Effect of Food Matrix on Circulating Vitamin K Concentrations. Haemostasis. 2000. 30:298–307.

23. Akbulut AC et al. Vitamin K2 Needs an RDI Separate from Vitamin K1. Nutrients. 2020. 12: 1852.

24. Martin J Shearer. The Biosynthesis of Menaquinone-4: How a Historic Biochemical Pathway Is Changing Our Understanding of Vitamin K Nutrition. J Nutr. 2022. 152(4): 917-919.


Comentários


bottom of page